אש דם ותימרות עשן, שיאה של מלחמת ההתשה, צנחני גדוד 890 גיבורי התהילה, נקראו גם הם לעזור לצה"ל לנצח, במלחמה שבה אפשר רק להפסיד,
ברמת הממשלה והצבא, להפסיד את אמון האזרחים והחיילים, להפסיד את המורל האזרחי והצבאי.
ברמת החייל הבודד להפסיד את שפיותו, גופו ואף את חייו. הצנחנים הגיעו לגזרה הדרומית הבוערת והמדממת של תעלת סואץ.
פלוגת נובמבר 1969 בפיקודו של יאיר רפאלי, הפלוגה המבצעית הצעירה של הגדוד, תרמה גם היא את חלקה.
גדעון שירין
מלחמת ההתשה השתוללה במלוא עוזה בתעלה .חיילים נהרגו נפצעו ובעורף ידעו על כך מעט מאוד.
תמונות ההרוגים היו בגודל של בול לרוב בחלק האחורי של העיתונים .התקשורת כימעט לא עסקה בזה.
כמעט ולא היו כתבות על משפחות החללים וסיקור הלוויות. היו שני יקומים מקבילים:
מלחמת ההתשה האיומה בדרום.
ומדינת ישראל שחגגה בפאבים. מסיבות שעשועוני טלוויזיה ,כאילו מדובר במדינה אחרת.
בטירונות קרעו אותנו במובן החיובי .הקפידו אתנו על כל פרט. עד שעשינו הכול נכון. כאמור קל זה לא היה.
רק במרחק של זמן, הבנתי איזו עבודה נהדרת עשו המפקדים שלנו,
מהמ"פ רפאלי המ"מ רון נעמן ועד אחרון המפקדים .הם הפכו אותנו לחיילים מקצוענים.
וזה הציל את חיינו לא פעם. ותודה למפקדי הפלוגה כולם על כך.
במפגש עם המפקדים הוסבר לנו שאנחנו יורדים לתעלה לשרת כשלושה חודשים.
יצחק מטרסו
מלחמת ההתשה השתוללה בתעלת סואץ בכל יום שמענו על חיילים הרוגים שלנו, על פשיטות קומנדו.
אנחנו פלוגת צנחנים צעירה חצי שנה בצבא קיבלנו משימה ראשונה. לרדת לתעלה. היינו טירונים בקושי עשינו מסלול לוחם.
המ"פ רפאלי בתדריך לפני הירידה עודד אותנו: "אתם כבר חיילים ומסוגלים לעמוד במשימה"
5