מעוז שמשיה א'

שגרת מעוז

יעקב נגילה

בעיתות של הפגזה בלתי נסבלת ועל פי נוהל. איליוב מפקד המוצב היה מכניס את כולם לשפניות ( כך קראנו להם )
ומסתובב כמו רמבו בכל העמדות תחת הפגזה עוצמתית שכמובן חייבה אותנו למלא שקי חול כדי לשחזר את העמדות
(בדומה לסרטים של צ’רלי צפלין , היינו בלתי נלאים😅) המתנו בחרדה עד ש איליוב יגיע ויחזיר אותנו בתום ההפגזה לעמדות.
הנוהל היה מאוד הגיוני ומפקד המוצב היה אמור לזהות אפשרות כי בתום ההפגזה או עם הסטתה תגיע התקיפה.

היו גם מעשי קונדס 😅
זכור לי כי נתי , סמל המחלקה היה מסתובב בחצר המוצב בעיתות שלווה ואנו מהעמדות היינו שורקים ומתמוגגים כאשר היה מפעיל את מלוא כוחו המתפרץ לכניסה לשפנייה הקרובה .
ובכלל , לאיליוב הייתה התמכרות מעניינת, הוא היה עובר בין השפניות ובהיסח הדעת היה מחסל מעדני קרמבו שהזדמנו בדרכו.
באחד הפעמים כמדומני בחמ"ל ,שאבו עם מזרק חובשים את תוכן הקצפת המתוקה ומילאו את הקרמבו בקצף גילוח. ולאכזבת כולם איליוב אכל את הקרמבו ללא כל טענה. כמובן שלא טרחנו לציין את המפלה.
מעשה קונדס שאני בדיעבד מתבייש בו היה כאשר לעגנו על פחדנותו של יוסי גנרטור ( מפעיל הגנרטור ) שהיה נספח למחלקה ובצדק פחד פחד מוות.
אנו הוספנו על פחדיו, באחד הלילות נגשנו להעירו כשאנו חבושי מסכות אב״כ, לתוכם הכנסנו פנס מלבני שנקנה דאז בשקם עם צלופן אדום, וכך ניגשנו להעירו.
זה היה מעשה אכזרי שעד היום אני זוכר ומצטער עליו ובאותו עניין לא נתנו ליוסי גיבוי נפשי כוון שהפרשנות והאווירה הייתה כי בושה לפחד. חבל הייתה טעות גדולה.

זאב! זאב!

זאב היא רקטה ישראלית שפותחה בזמן מלחמת ההתשה על ידי יחידת הפיתוח והניסויים של צה"ל (יפת"ח). 

הישגו הגדול של הזאב: בתאריך 9 במרץ 1969 פגע 'זאב' במטה הצבא המצרי באיסמאעליה והרג את הרמטכ"ל המצרי, עבד אל-מונעים ריאד, וכמה קצינים בכירים נוספים.

יעקב נגילה

למיטב זכרוני אני וכרמל שלמה שילחנו את הטילים, איליוב תצפת והייתה דרמה גדולה .
זה טיל שהיה בנוי מחביות עם ריתוך ומנוע רקטי רב עוצמה.

אבי איליוב

הזאבים האלו לא היו משהו כפי שנגילה מתאר אלא טילי קטיושה 120 מ"מ משודרגים על ידי היחידה של לסקוב.
עשו הרבה רעש והביאו מעט תועלת אבל בזמנו נחשבו לנשק סודי.

אני חייב לעשות סדר בעניין ה"זאבים".
בשמשיות היו בחצר הדרום מזרחית הצמודה לשער שני זאבים (מין טילים שחורים מפחידים.)
הם היו מכוונים למוצב מצרי גדול.
בסך הכול הם היו די מטרד שכן ההפעלה שלהם הייתה חשמלית והכבלים נקרעו כל הזמן בהפגזות והיה צורך לתקן.
היום בו הם נורו זכור לי דווקא לא רע שכן זה היה אירוע מכונן.

ירו על המעוז נק"ל.
דיווחתי את זה לחמ"ל הגדוד כמעשה שבשגרה.
כמה דקות לאחר מכן מתקשר אלי הקמב"ץ, שכחתי מה היה שמו אבל הוא היה טיפוס אדיש לאללה ונתן לי הוראה לירות את הזאבים.
חשבתי ששמעתי טוב ושאלתי פעם נוספת.
הוא ענה לי באדישות "ירו עליך נק"ל לא?"
כאילו כל ההפגזות היומיומיות לא נחשבות אבל נק"ל זה סיבה לירות זאבים.
בקיצור לא שאלתי יותר ומיהרתי לירות אותם כדי להיפטר מהם.

יריתי את הזאבים כנראה ביחד עם רג'ואן. בניסיון הראשון ניסיתי לשגרם עם תיבת חבלה שנקראה תיבת 25.
מעין סוללה גדולה, המאפשרת יכולת שליטה על 25 מטענים. השיגור נכשל, ואז לקחנו סוללת מ"ק (מכשיר קשר) 25.
ולאור פנס דקרנו את ה + וה- וזה שילח אותם בקול רעם אדיר. ( טיל לכל דבר ועניין ), אני זוכר כי היו שני זאבים.
המצרים נתנו לנו כמה ימי שקט הגם שלא ידענו במה פגעו הזאבים ואם פגעו .
זה נראה מפחיד, זה כמו נשק יום הדין .😅 וכך גם התקבל ככל הנראה בעבר השני.

מנשה רג'ואן

ליל הזאבים זכור לי היטב, אכן יצאתי עם איליוב אל מחוץ למוצב להפעלה, היה שם כמה זאבים.
הזאב היה למעשה מרגמה ענקית שהופעלה חשמלית (פיתוח של לסקוב) שהרכיב מנוע רקטי על פצצה 500 ק"ג כמדומני של מטוסים.
הזאבים היו מוצבים בתוך מבנה מתכת דמוי ארגז בזווית קבועה ולכן היה להם טווח קבוע (לא זוכר אם 500 מטר או טווח אחר.)
כדי לפגוע במטרה היה צורך לחשב את המרחק, לקחת את הזאב לנקודה המתאימה, לכוון כמו במרגמה על בערך,
ואז בהפעלה חשמלית הפצצה הייתה יוצאת ברעש מחריש אוזניים, המסלול שלה היה כמובן מעל המעוז, אי אפשר לשכוח אירוע כזה.
הזאב היה משאיר בור גדול באדמה החולית. הסיכוי שהוא יפגע במשהו היה אפסי.
היו בשטח עוד מפעילים למיטב זכרוני ואולי זה מה שזוכר נגילה