בוץ שלאחר הגשם קידם את פנינו כאשר הגענו לבווריה הצופה אל עמק איילון.
שלא כמו היום, בימים ההם היה רק ישוב אחד קטן באזור, הלא הוא הקיבוץ הדתי שעלבים.
היינו צריכים להקים את אוהלינו על הבוץ, לשם כך עקרנו את כול שיחי הסירה הקוצנית שצמחו על הגבעות, מעליהם בנינו את אוהלינו.
מצע הסירה הקוצנית סיפק לנו משכב רך יבש ודוקרני במקצת לימים הבאים.
מימין אנדרטת זיכרון לטוראי יצחק נצר ז"ל בן רמת יוחנן, וטוראי ניסים שקורי ז"ל, בן מושב עזריה..
שניהם נהרגו במקום זה בט"ז בשבט תשכ"ז, 27.1.1967.
שלוש שנים לפנינו, פלוגת הצנחנים מחזור נובמבר 1966 890 התאמנה בבווריה כנראה אימון פרט.
בלילה קר של סוף ינואר, חבורה של צנחנים צעירים כמונו ישבה סביב המדורה.
הם השליכו אל תוך האש זבילים ריקים. באחד מהם נשארה פצצה חיה של מרגמה 52 מ"מ.
כתוצאה מכך אירע פיצוץ שממנו נהרג חייל, שני נפצע קשה ומת מפצעיו וחייל שלישי נפצע קשה.